אנרגיות הפעולה שלנו – שימוש אפקטיבי וחסכוני

הרהורים ומחשבות – אביטל אהרוני

"אנרגיה – מרץ, פעילות; (בפיסיקה) כושר להפיק עבודה, המתגלה בטבע בצורות שונות, כגון אנרגיה חשמלית, אנרגיה סולרית. אנרגיה סולרית – אנרגיה המגיעה מהשמש בצורת קרינה אלקטרומגנטית; אנרגיה קינטית – האנרגיה של גוף בתנועתו." (מילון ספיר).

אנרגיה הינה עוצמה שאין בכוחנו למדוד ולמדע. איננו רגילים לראות בה עוצמה מעשית וביצועית העומדת לרשותנו. המושג "אנרגיה" מוכר לנו בדרך כלל מעולם הפיסיקה והכימיה. אעסוק במושג זה כאן על מנת לברר לעצמי מהו כוחו ומהי מידת האפקטיביות שלו כהון וכמשאב תפעולי ותפקודי. חשוב לי לוודא שמשמעות המושג "אנרגיה" נהירה  וברורה. כיצד נדע שאכן אנרגיה הינה דבר קיים. בחיי היומיום קשה ואולי בלתי אפשרי לראות אותה, לחוש בה, למדוד את כמותה או להעריך את היכולת לשמר, לשלוט ולבקר את מידת השימוש בה.

אנו יכולים למצוא את עצמנו יושבים בחדר ממוזג, בסיטואציה חברתית הכרוכה במאמץ רגשי רב ולחוש עייפים, כאילו רצנו ריצה ארוכה או עבדנו יום שלם בקטיף תפוזים בשמש. דוגמה זו ממחישה את העובדה שמאמץ נפשי ורגשי צורך עוצמות אנרגיה אדירות ולעתים הן רבות יותר מאלה הנצרכות במאמץ פיסי. למרות כל אלה אנו נוטים להתיחס אל האנרגיות הנדרשות לנו במהלך מאמץ רוחני ונפשי מתוך קלות דעת וביטול המשמעות האדירה שיש להן על חיינו.

הנחות יסוד:

א.      אנו נהנים ממלאי אנרגיה נתון.

ב.      מחשבות, הרהורים, תכנון תוכניות, זכרונות והרגשות הנלווים אליהם צורכים כמויות עצומות של אנרגיה. זוללי האנרגיה העיקרים הם הפחד והכעס.

ג.        הפחד והכעס הם הרגשות המזינים והמיוצרים על ידי הזכרונות שלנו ותוכניות העתיד שלנו.

אם אנו יוצאים מתוך הנחות אלה ובאם אנו מאמינים שאנרגיות מרוכזות וטהורות יכולות לפעול ולממש עבורנו את מחשבות ההווה שלנו – הרי שעלינו לרכז אותן, למקד אותן ולהיות מחויבים לפעול כשבכל פעולה שאנחנו עושים בהווה, כולל מחשבה והרהור, אנו מרכזים את כל מלאי האנרגיה העומד לרשותנו באותו רגע. בדרך זו, נמנע  התנדפות של משאב אדיר זה.

כל מחשבה על העבר מבזבזת את המאגר האנרגטי שלנו. העבר עבר. אין לנו אפשרות לפעול בו, אין בכוחנו לשנותו, אין ביכולתנו ליצר בו מציאות שונה מזו שיצרנו. העיסוק במחשבות עבר, שחזור תסריטי "אם אז..." (אם הייתי עושה כך וכך, היה קורה כך וכך), הם בזבוז קל דעת של מאגר האנרגיה שלנו. מחשבות העבר מורכבות בד"כ מכעס על עצמי או על אנשים שפגעו בי, מאשמה על מעשים שעשיתי, מחרטה על דברים שאמרתי, מהלקאה שאני מלקה את עצמי ובעיקר מרגשות אשמה. כל אלה מפזרים, מדללים וגוזלים, את עוצמת האנרגיה העומדת לרשותי בכל רגע נתון.

מחשבות העתיד שלנו נוטלות את חומרי הבניין שלהן מן העבר, תוך נסיון להשתמש בנסיון שנצבר במטרה לארגן, לסדר ולהכין את העתיד. נדמה לנו שעל ידי דרך התנהגות וחשיבה זו, אנו אכן מארגנים את עתידנו ושזו הדרך היחידה. האמת היא שמחשבות אלה מורכבות לעתים קרובות מרגש הפחד, מן הנסיון חסר השחר למנוע אירועים בלתי נעימים אשר קרו בעברנו, על ידי למידה מן הנסיון ומאמץ לשלוט בעתיד על ידי הכנתו ותכנונו. הפחדים והנסיון לשלוט בעתיד נובעים מן החשש שלא נעמוד בהתחייבויות, לא נקיים הבטחות, לא נצליח לפרנס את עצמנו ואת ילדינו, לא נהיה המילה שלנו ועוד...

חלק הארי של המחשבה והרגש שלנו מורכבים מפחד ומהרצת תסריטים הנובעים מן הפחד. כל עוד אנו מפרנסים בחשיבתנו וברגשותינו את העבר והעתיד שלנו, אנחנו, למעשה, לוקחים את אותו משאב עוצמתי ואדיר ומשליכים אותו אל פח האשפה.

אנרגית חשיבה המפרנסת את רגשות ומחשבות העבר או העתיד שלנו הינה בזבוז מוחלט. את העבר אין באפשרותנו לשנות ולא משנה כמה אנרגיות נשקיע בכך. לגבי העתיד אין בכוחנו לפעול היות והוא עוד לא קרה והיכולת שלנו לנבא, לתכנן ולשלוט בו שואפת לאפס. יוצא, שכל אנרגית חשיבה המוצאת לצורך מחשבות אלה הינה נכס יקר ערך הנזרק לאשפה.

נשווה את עוצמתה של האנרגיה ואת כוחה ליצר עבורנו את המציאות בה אנו רוצים עם כסף. כסף הוא דבר מוכר, גשמי, ניתן להחזיק ביד, למדוד, לשקול, לתכנן ולהחליט לגביו החלטות מושכלות. ברור ומובן שאיננו משתמשים בכסף בעבר שלנו ואיננו משתמשים בו בעתיד. אנחנו יכולים להשתמש בכסף רק בכל רגע הווה נתון (אמנם חברות ביטוח מתפרנסות בכבוד רב ביותר מן הפחד שלנו מפני העתיד ומנכונותנו להניח את כספי ההווה שלנו על ההבטחה שלכשיקרה לנו אותו אסון ממנו אנו כה פוחדים, הם יצילו אותנו. בפועל, לעתים קרובות קורה שברגע של צורך, אנו מגלים שהביטוח שעשינו אינו עונה על הצרה שקרתה לנו ואיננו מבוטחים למרות כל מאמצינו).

בדומה לכסף, כך גם האנרגיה העומדת לרשותנו צריכה להיות מנוצלת בתשומת לב עמוקה ורבה. אנרגיה היא דבר מופשט ובלתי נתפס בעיני החשיבה הגשמית שפיתחנו לעצמנו. אין לנו יכולת להחזיק בה ביד, אין לנו יכולת למדוד את עוצמתה, ואין לנו יכולת לבקר בכלים העומדים לרשותנו כרגע את מידת השימוש שלנו בה. ולמרות כל אלה, אנו יודעים מעל לכל ספק שהיא קיימת בנו ופועלת עבורנו או משמשת אותנו בכל משימותינו הקלות והכבדות.

ככל שניטיב לרכז את מחשבותינו ורגשותינו בהווה, כן נגביר את הזמינות והאפקטיביות של האנרגיה שלנו, כך שבכל רגע נתון, תיוצר עבורנו המציאות שעליה אנחנו חושבים. כך נוכל להיווכח שלאנרגיות שלנו יש יכולת לממש את המציאות עליה אנחנו חושבים.

הכלי היעיל העומד לרשותנו ובו אני משתמשת לעתים קרובות [מתוך אקהרט טול בספרו "כוחו של הרגע הזה"], להפוך את עצמנו למתבוננים ברגשות והמחשבות שלנו. לנתק את המחשבות והרגשות מן ה'אני'. 'אני' זה לא המחשבות והרגשות שלי. 'אני' הוא מהות מופשטת, חסרת הגדרה וגבולות. ברגע שאני מקבלת את עובדת מופשטותו של ה'אני' שלי ומפרידה בינו לבין הרגשות והמחשבות, אני הופכת לנוכחת בזרם המחשבות והרגשות שלי מן העבר ולקראת העתיד. אני רואה כיצד באופן בלתי נשלט אני נסחפת ומשייטת בין העבר לעתיד. אני מגלה את היכולת לחזור ולמקם את עצמי בהווה על ידי מחשבות מודעות. על ידי כך אני מגדילה את מספר הרגעים שבהם אני בשליטה ומצויה בתודעה ובמודעות של הווה.

ההתמקמות בהווה ניתנת לעשיה גם על ידי התמקדות בנשימה. להתייחס אל אותה פעולה בסיסית אשר בדרך כלל איננו מודעים אליה כלל, כאילו גיליתי אותה לראשונה. לחוש את האויר עובר בנחיריים או דרך הפה, לדמיין את הדרך שהוא עושה תוך שהוא נכנס אל תוך הגוף, מאיר את החללים הפנימיים, ממלא אותם בחמצן, מזרים כוחות חדשים ונקיון לכל הגוף.

תוך כדי ההתמקדות בנשימה, נחוש גם את גלגלי העיניים מסתובבים פנימה, כאילו העיניים חפצות לראות את אותם מקומות פנימיים ההולכים ומתנקים, הולכים ומתבהרים, הולכים ונשטפים באור.

ככל שנתמיד בפעולה זו, ננקה את עצמנו מאותה חשיבה טורדנית המיצרת אינסוף אי שקט ובזבוז כוחות  תוך הרגעת הגוף, הפנים, האטת הנשימה וכניסה למצב מדיטטיבי המייצר עבורנו שקט. והעיקר – שקט ממחשבות עבר ועתיד והמצאות בהווה.

הדרך לחזור ולהנכיח את האנרגיות שלנו בהווה היא על ידי התמקדות וריכוז בכל פעולה פשוטה וטריויאלית. בטעם המים בפה, בתחושת הרעננות שהם יוצרים במעבר שלהם דרך צינור הושת ובכניסתם לקיבה. כל פעולה, כל תחושה – ברגע שנתמקד בה, נבטיח את המצאותנו כאן ועכשיו, מסלקים מטרדים ומנהלים את חיינו בהווה בלבד.

נשאלת השאלה – כיצד זה יפתור את בעיותי? אם לא אחפש פתרון ואעשה פעולות אשר יפתרו את בעיותי בעתיד, הרי שאתקל בהן בעתיד? אני צריכה להיערך לקראת העתיד, להתכונן ולטפל בבעיות על מנת שלא תיווצרנה.

התשובה היא שממילא אין לנו שום אפשרות לחזות את העתיד להתרחש ופעולות ומעשים שאנחנו עושים בהווה למען העתיד ולא למען ההווה, מתגלים לעתים קרובות כמעשי סרק אשר אינן מכשירים אותנו לקראת העתיד ואינן פותרים את הבעיות לכשהן נוצרות.

שם, ללא מאמץ, ללא השקעה נוספת של אנרגיה, יוכלו האנרגיות שלנו לפעול עבורנו באמת וליצר עבורנו את אותה מציאות שעליה אנחנו חושבים ואותה אנחנו רוצים באמת.

זהו המקום שבו מתחילים לקרות הדברים האמיתיים בהם אנו רוצים. זה המקום שבו אנו חווים את עצמנו ואת חיינו כשפע אינסופי. זה המקום שבו אנחנו פוגשים את המקרים המאירים והמשמחים של חיינו אשר עד כה לא היינו מודעים לקיומם כי היינו עסוקים בלתכנן את העתיד או לחוש אשמים על העבר. גם כשבאו אלינו ההזמנות המדהימות ביותר, הזמנות שלהן באמת חיכינו, לא היינו פנויים לראות אותן נוצרות.

השהייה בהווה מאפשרת להתחבר אל המהות הפנימית שלי תוך ריכוז הכוחות והאנרגיות שלי בכל רגע נתון, דבר המאפשר לי לפעול כל פעם בדרך הנכונה ביותר אל מול האתגרים שמציבים בפני חיי.